אני אוהבת שאומרים לי לא!!!

המשמעות היא – שזה כנראה יקרה!!
אם לא ניתן להכנס דרך הדלת, אכנס דרך החלון.

דניאל בחור צעיר בן 23 הגיע למשרדי במשבר עמוק, שעה שחרב הפיטורין התנוססה מעל ראשו. בשל 2 תיקים (סגורים) במשטרה, הוחלט לבטל את רישיון הנשק הארגוני שלו.

כהרגלי בקודש הפשלתי שרוולים והכנתי את כל הטיעונים האפשריים. במקביל לערר על החלטת פקיד הרישוי. הוגשו 2 בקשות לשינוי עילה הסגירה…לחוסר אשמה.

אך אבוי…טרם קבלת ההחלטות בבקשות, התקבלה ההחלטה בערר, הדוחה אותו בשל המלצת המשטרה.

בחלוף כשבוע שבועיים התקבלו התשובות בבקשות וכמו שאתם יודעים – “תיקים אנחנו מנקים”. העילות שונו לחוסר אשמה בשני התיקים. לכאורה נשמע נפלא, אלא שהערר כבר נדחה.

מה עושים?
לכאורה עתירה מנהלית. הליך יקר שיקח כשנה והלקוח ככל הנראה יאבד פרנסה.
אמרתי… נחשוב יצירתי. פניתי לממונה בערר ונחתתי שם לפגישה. מנסה להסביר…שינוי נסיבות..לפנים משורת הדין..וכו’. התשובה – גברתי אין מה לעשות. תגישי עתירה מנהלית.

שאני אוותר??? מה פתאום זה ממש לא בלקסיקון. בצעד חריג פונה לראש האגף לרישוי כלי ירייה. מסבירה המצב, הסברים משפטיים, בין היתר על מיצוי הליכים. מבקשת מאדוני – אנא חשבו מסלול מחדש וחסכו לכולנו כאב ראש מיותר. סוף סוף נופלת בקשתי על אזניים קשובות.

מופנית הבקשה ברוב גאון חזרה למחוז. או אז לפתע…כמובן “לפנים משורת הדין” מחליטים לדון בערר מחדש בשל שינוי הנסיבות. פנייה למשטרה של פקיד הרישוי מולידה המלצה חיובית ומיד אחריה ראו איזה פלא מוחזר הרישיון ללקוח בן רגע.

אז חסכנו לבחורציק כמה עשרות אלפי שקלים בגין ניהול ההליך ושנה מיותרת ללא פרנסה. וכמובן בל נשכח מרשם נקי ללא רבב.

אז מה למדנו – מי שמנסה – מצליח ומי שלא מצליח שינסה שוב ושוב ושוב!!!

שלכם יפעת

מאמרים אחרונים

דילוג לתוכן