זוהי שורת המחץ ש”נורתה” לעברו של ילד בן חמש.
זהו סיפור על ילד שהגיע לגן כבכל יום, אך היום הזה לא היה יום רגיל בכלל.
ביום הזה, נרמסה נפשו של אותו הילד, רוסק עולמו הפנימי וכל אמונותיו במי שאמורים לשמור להגן עליו נופצו כליל.
אחרי ששומעים ורואים התעללות מסוג זה, אין למקרה הזה פנים אחרות וגם לא יכולות להיות.
הרי, עצרו רגע, ותחשבו מה יכול לעשות ילד רך בסך הכל בן 5, כאשר מושא הערצתו, הגננת שלו, מי שאמונה על ביטחונו ושלומו, בוגדת בו בצורה כל כך נפשעת ואכזרית? הוא יכול רק להתחנן על נפשו שהסיוט הזה ייגמר.
וכך עשה אותו הילד, הוא לא הפסיק להתחנן לרגע, לבקש שתפסיק, להישבע בכל דבר שהוא מכיר מפאת גילו הרך, ולהבטיח שהוא פשוט יהיה ילד טוב.
אותו ילד בן ה – 5 לא עבר רק השפלה ונידוי שצילקו את נפשו, אלא אף נגרמה לו חבלה בפניו, שמתווספת לחבלה הנפשית בו.
זכרו:
“אין ילד רע, יש ילד שרע לו”- ולילד הזה היה רע, רע כל כך, וכל דמיון שתנסו ליצור עכשיו בראשכם, לא יתאר ולו במעט את מה שעבר עליו באותו היום, איך הוא הושפל, נודה, והיה ללעג בפני כל ילדי הגן, בניצוחה של אותה גננת ששאלה את אותם הילדים – ” אתה אוהבים אותו?”, אתם רוצים אותו בגן?” וכולם השיבו פה אחד- “לא!”.
קחו לכם כמה רגעים לקרוא את הכתוב כאן ותבינו שלא ניתן לסלוח על מעשים מסוג זה ואין להם מקום בחברה מתוקנת: