לאחרונה אנו עדים למגפה של ביטולי רישיונות נשק, שנובעת ממדיניות המדינה להביא לידי כך שמספר האוחזים ברישיון נשק יהיה מועט ככל הניתן. המצב כיום הוא כזה שבכל פעם בה נקרא אזרח תמים לחקירה, ולו חקירה ראשונית במשטרה ונפתח לו תיק פלילי, מיד מועברת הודעה ע”י משטרת ישראל למשרד הפנים, בה ממליצה משטרת ישראל למשרד הפנים לבטל את רישיון הנשק של אותו אזרח.
אותו אדם שיכול להיות כל אחד מאיתנו המוצא עצמו מול שוקת שבורה, כשהוא לא מבין מה הסיבה שמלכתחילה זומן לחקירה ובוודאי שאינו מבין מדוע נשלל ממנו רשיון הנשק. לרבים מאלה המקבלים הודעה על ביטול רישון הנשק, הנשק נחוץ לצרכי עבודה ו/או הגנה עצמית.
גם באותם מקרים, בהם נסגר סוף סוף התיק המשטרתי, ואפילו מעילה של “חוסר אשמה”, לא יוחזר רישיון הנשק. אם יקבל האזרח תשובה, הוא יוזמן להגיש בקשה לחידוש רישיון הנשק. אלא שאז….יאלץ לעמוד בתבחינים החדשים שנקבעו, לאחרונה, ואשר למעשה מעטים הם היכולים לעמוד בהם. כלומר …..נשק שנלקח …. לא יושב!
אם כן מה הכלים העומדים לרשות האזרח התמים?
שלב 1
הגשת ערר על החלטת המשרד לביטחון פנים לממונה על רישוי נשק במשרד לביטחון פנים. מרבית העררים המוגשים, לא נידונים לעיתים חודשים ואף לעיתים מעל שנה.
שלב 2
ככל שהליך הערר לא צלח ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי היושב כבית משפט לעניינים מנהליים. כלי זה נמצא כיעיל ביותר להחשת הטיפול בעררים המוגשים וככזה שבסופו של יום יביא להשבת רישיון הנשק לעותר.
רק לאחרונה בעתירה מנהלית שהגיש משרדנו לבית המשפט המחוזי בנצרת, חזרה בה לפתע המדינה מהתנגדותה, לאחר שנה וחצי של סחבת בעניין, והחזירה למבקש את נשקו. בנסיבות אלה אף קבע בית המשפט כי המדינה תשלם הוצאות משפט ושכ”ט עורך דין למבקש.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או כתחליף לכזה. מומלץ להייוועץ בעורך דין המתמחה בתחום.