כאשר מסתיימת החקירה, מחליטה המשטרה אם לסגור את התיק או להעביר אותו לגורמי התביעה עם המלצה להגשת כתב אישום. לאחר שהועבר התיק לפרקליטות או לתביעה, תתקבל שם אחת משלוש החלטות:
האחת, להגיש כתב אישום, השנייה, להחזיר את התיק להמשך חקירה, והשלישית, לסגור את התיק מעילות שונות, שנפרטן להלן:
1. על”נ – עבריין לא נודע
בעילה זו ייגנז תיק במשטרה כאשר אין כל כיוון חקירה משמעותי ולא ידוע אפילו לכאורה מי ביצע את העבירה. חשודים שנחקרו בתיק כזה, ינהגו בהם כאילו נסגר התיק נגדם התיק מחוסר אשמה פלילית (ראה להלן).
2. חוסר אשמה פלילית – תיק ייסגר מעילה זו באחת או יותר מהאפשרויות:
א. אין בעובדות המקרה ונסיבותיו כדי לגבש אשמה פלילית – (ללא קשר לזהות החשוד). המשמעות היא שעובדות המקרה אינן מתאימות לדרישות החוק וליסודות עבירה כלשהי. לדוגמא: אדם “מאיים” על חברו שאם לא יפסיק להשליך אבנים על חלונו, יתקשר למשטרה. במקרה כזה, תוגש תלונה על איום, ואף שהחשוד כאן אכן “איים” שיפנה למשטרה, הרי שאין בכך עבירה הואיל ויסודות עבירת האיום דורשות רכיב (נסיבה) שאיום יהיה בביצוע מעשה שלא כדין. פנייה למשטרה היא מעשה חוקי בנסיבות המקרה, לכן, אינה מהווה עבירה פלילית.
ב. אף כי לכאורה יש חשד לביצועה של עבירה פלילית, הרי שאין חשד סביר ו/או ראיות חלקיות לאשמתו של החשוד. במקרה שיש ראיות אך אין די בהן כדי לבסס הרשעה, ייסגר התיק מעילה של חוסר ראיות.
3. חוסר ראיות
כאמור תיק ייסגר מעילה זו במקרה בו קיים חשד ואף ראיות כנגד החשוד, אולם אין די בהן די כדי להגיש כתב אישום ולצפות להרשעה בסבירות גבוהה. אין ספק שלתובע יש שיקול דעת מכריע אם להגיש כתב אישום או לסגור מעילה זו, משום שהתובע הוא זה שיצטרך להוכיח מעבר לכל ספק סביר בבית המשפט את אשמתו של הנאשם. אם סבר התובע שאין די ראיות להוכחה זו, יקשה עליו מאוד לטעון בפני בית המשפט שיש להרשיע את הנאשם.
4. חוסר עניין לציבור
עילה זו משמשת אינטרסים שונים של התביעה, המתלונן, והנאשם. עילה זו מייצרת פעמים רבות מחלוקת, המגיעה לעיתים לכדי פניה להתערבות בית המשפט כדי שיכפה על התביעה להגיש כתב אישום. על מנת שלא להטעות, צריך לדעת, כי פעמים רבות ייסגר תיק חקירה מעילה זו אף שלכאורה מדובר בעבירה חמורה המוגדרת לפעמים כ”מכת מדינה”, ובכל זאת ייסגר התיק מעילה זו.
הגורם הסוגר את התיק לוקח בחשבון את האינטרס של המתלונן ויכולתו להתמודד בכוחות עצמו בפוגע בו בדרכים חוקיות אלטרנטיביות, את הנסיבות האישיות של החשוד בעבירה, לרבות הרשעות קודמות, מצב אישי, כלכלי, משפחתי וכו’.
עוד בוחן הגורם הסוגר את אינטרס הציבורי בהגשת כתב אישום, הן לעניין הרתעה של אחרים במידת הצורך והן כדי לגמול לעבריין כגמולו. לא פעם בחינת האינטרס הציבורי כוללת בחובה גם שיקולים הקשורים להפעלת מערך המודיעין של המשטרה וזאת תוך מתן טובות הנאה על ידי סגירת תיקים לעבריין אשר מוסר מידע חשוב למשטרה על ביצוע עבירות חמורות יותר.
כל אלה ושיקולים רבים נוספים עומדים בבסיס השיקול אם לסגור תיק מחוסר עניין לציבור או להגיש כתב אישום.
5. עילות סגירה נוספות
קיימות עילות סגירה נוספות אולם אלה קיימות בחלק קטן מן המקרים ובדרך כלל אין אנו נדרשים אליהן בשגרה (מות הנאשם תוך כדי הליכים, הנאשם אינו בר עונשין מחמת גילו,הנאשם אינו בר עונשין מחמת מחלת נפש, התיישנות העבירה ועוד…).
שינוי עילת סגירה
קביעת סטאטוס הסגירה של תיק איננה סוף פסוק וניתן לשנותה. אדם אשר נסגרת נגדו תיק באחת העילות שפורטו לעיל, יכול לפנות ליחידה החוקרת או לפרקליטות (תלוי בסוג העבירה) ולבקש לשנות את עילת הסגירה לעילת סגירה אחרת.
משרדנו עוסק בפעולות הבאות במטרה להביא לידי מחיקת ו/או שינוי הרישום הפלילי של הלקוח במרשם הפלילי וזוכה להצלחות רבות:
- פנייה לגורם שסגר התיק במטרה לשכנעו לשנות את עילת הסגירה.
- הכנת בקשת חנינה לנשיא לצורך מחיקת רישום פלילי / קיצור תקופת ההמתנה למחיקת הרישום.
- פנייה לראש אגף לחקירות ומודיעין באמצעות מדור מידע פלילי (מיד”פ) במטרה למחוק רישום משטרתי פנימי מרישומי המשטרה.